מאידך, במכתב של הרב טודרוס
הכהן, רבה של ראש פינה, המתפרסם כאן לראשונה באדיבות הרב בן ציון שפירא
שליט"א, מופיעים פרטים נוספים של הפרשה וכן הביקורת הנוקבת של הרב טודרוס
הכהן על תושבי יסוד המעלה. (משום יקרא דשכיבי לבקשת הרב שפירא הנ"ל נמחקו
מספר מילים ומקומת צוין ב "___"):
בעזה"י
יום ג' ח' בשבט העת"ר פה מושב ראש פנה ת"ו אריכות ימים ושנים לחיים
ולשלום ולשובע, על ראש צדיק תבוא, מעוטר בחסידות וענוה, מדייק בשמעתא כרחבה,
ה"ה הרב הגאון האמיתי המפורסום, מאור עינים, כאור שבעתים, עטרת תפארת עם
סגולה, מאד נעלה, וכו' כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק הראב"ד
בעיה"ק יפו והמושבות הי"ו יחש"ל אמן.
אחד"ש
הטוב באה"ר להדר"ג הנה זה זמן רב אשר לא באתי בכתובים אליו מחמת כמה
סיבות, כי עוד בחודש בול מרחשון העבר נסעתי לעה"ק טבריא תו"ב כדרכי בכל
שנה לראות שלום בניי ויו"ח אשר הם דרים בטבריא, ובשם התמהמתי כמה שבועות, בכיון
עשיתי זאת כי ידוע לכת"ר הבלבולים שהיה בפה אודות איזה אכרים הצבועים ממושבה
יסוד המעלה אשר קבלו עליהם באלה ובחרם להיות משובתי שביעית, אשר זה שלשה שמיטות
שעברו עד הנה לא עשו זאת (כאשר אבאר לכת"ר למטה) וזה הי' בהסתת ___ ____
_____ הי"ו אשו הבטיח להם שיעשיר אותם, ואני עמדתי מרחוק כי מה לי בזה, אדרבה
יחולו ברכות על שובתי שביעות אם יכולים לקבל. עליהם ולקיים. ושמעתי בהיותי בטבריא
המחלוקות שהיו בין ___ הנז' עם המנהל דפה ה' קאליוורסקע, כמעט שביזו זא"ז
בבזיונות גדולות, עד שהכריח את _____ הנז' שכתב מכתב להאנשים מיסוד המעלה שאם ברצונם שלא ישבתו בשביעית רק הם מפחדים מחמת
שקבלו עליהם באלה ובחרם, _____ הנז' מתיר להם החרם והשבועה. והאמת לפי דעתי שזאת
בושה וחרפה לפני _________ שהוא בעצמו יתיר לה השבועה, ומעיקרא מאי קסבר. וגם לדעתי
אינו יכול להתיר להם עפ"י שמבואר בשו"ע יו"ד סי' רכ"ח סי'
כ"ח אם היה ההסכמה נדר לרבים או סיג לתורה ולדבר מצוה אינם יכולים להתיר
יע"ש ואיני יורד לעומקא דדינא רק לא נאה ולא יאה גם ____ מסר לה' קאליוורסקע
את מכתבו של כבודו הרמה אשר כתב ל____________' בבינתו ובחכמתו כידוע לכת"ר
מה שכתב לו, כדי להראות לאנשי יסוד המעלה את מכתב כת"ר אולי ישובו מדרכם,
ונסע ה' קאליוורוסקע עם שלשה נכבדים מפה ראש פנה ליסוד המעלה ובידם הכלי נשק, מכתב
של _______ אשר כתב להם שמתיר השבועה שלהם, ומכתב של כבודו הרמה, וגם שלשה חבורים
אשר שלח לפה הרב ר' יוסף צבי חתן הרב הגאון ר' נ"ה הלוי זלל"ה, הנקרא
הוראת שעה אשר נדפס בשם היתר השמיטה, ואני לא זכיתי עדיין לראותו, וחשבו שבהכלי
נשק הזאת וגם בלשונם ידברו על לב האנשים מיסוד המעלה שיביטלו דעתם, אבל לא הועיל
להם שום דבר, האנשים הללו עומדים בתוקפם וירצו דווקא להיות משובתי שביעית, וכשבאתי
מטבריא לביתי לפה ושמעתי מכל אלו המעשים ברכתי ברכת הודאה להשי"ת שלא הייתי
בפה, כי בוודאי אם הייתי בפה היו ה' קאלווריסקע רוצה שגם אני אתערב בזה אבל חס לי'
לזרעא דאבא שאעשה זאת, שאפתה את בני ישראל דווקא שלא להיות משובתי שביעית, אדרבה יחולו
ברכות על ראשם. וגם עם ___________ תמיד לא התווכחתי עמו רק בשנה העבר דיברתי עמו
והראתי לו כל כתביי עפ"י דתה"ק האיך שהתנהגתי בשמיטות שעברו, ואמר לי
אמת שנעשה בטוב עפ"י דתוה"ק אבל ברצוני לאסור הכל, שיהיו כל המושבות
משומרי שביעית לגמרי, אמרתי לו ישמח ליבי גם אני. ובזה הי' ל_________ שכל ובינה
שלפה ראש פנה לא כתב שום מכתבים להאכרים דפה
וגם לא דיבר עמהם ב_____ לפתות אזנם, א. כי האמת ש_________ תמיד עמי באהבה
ואחוה וחולק לי כבוד , וזה שלשה פעמים שעבר דרך ראש פנה, בנסעו כל שנה לחמי טבריא,
הוא בא קודם לביתי טרם שאני הולך אצלו לקבל פניו, וכן ב_________. והשנית הוא בקי
באנשי ראש פנה שלא ישמעו לו בודאי, רק את מי מצא לפתות אותם, איזה אנשים מיסוד
המעלה, לא כולם. ומוכרח אני לבאר לכבודו מי הם ומה מעשיהם וכוונתם בזה. זאת ידע
כת"ר שאני רב בפה על מקום מו"ר אבי הרה"ג זלל"ה עשרים שנה, עוד בהיות אנשי יסוד
המעלה היו יושבים באהלים בלא בתים, אח"כ הבאראן הי"ו עשה להם בתים
וחצירות בגודל יופי, כי גם להבאראן הי' לו שם גן גדול עם כל מיני פירות ושעשועים
שעולה לכמה אלפים פראנק, וחוץ שהי' להם שדות וקרקעות שלהם היו מרוויחים הרבה
בשכירי יום אצל הבאראן והגן שלו ובתיקן הדרכים , והי' להן פרנסה בהרחבה, ויש בהם
אנשים עשירים ג"כ. והאמת הוא שיש ביניהם בני תורה, הולכים בפיאות ארוכים
ובזקנים, גם בענין היהדות ובחסידות מעורב בצביעות ג"כ. והם ממדינת פולין.
ומיום שנוסדה המושבה אני הרב שלהם כי איני רחוק מפה, ותחת מנהל אחד, כי היו תמיד
ביניהם דו"ד ואינם עושים שום דבר בלתי ידיעתי. ובשמיטות שעברו היו מתנהגים
כפי שהורתי להם דרך ההיתר כידוע. ובשמיטה העברה שלחתי להם ג"כ אופני ההיתר
שלי שמותרים לעשות דווקא ע"י עכו"ם, וקבלתי מהם מכתב מכל הזקנים והיראים
שמבקשים ממני להתיר להם החרישה וגם זמירת האילנות כי השעה דחיקא להם והם שכירי יום
אצל הבאראן הי"ו וכאשר יראה כבודו בהעתקה ממכתבם המונח פה. וזאת ידע שאינם
עניים רק הם קמצנים ודין פרוטה כדין מאה אצלם. והיו לי יסורים מזה כי איזה אברכים
בשם חרשו בעצמם וקנסתי אותם בכח בית פקודתי, וכעת נעשו צדיקים, כי ________ הבטיח
להם שיעשיר אותם ובפרט ששלח להם הקול קורא הארוך כמו ב' אמות בחתימות הרבנים
והאדמורי"ם מעסטרייך וכתבו בשם שיקבצו ממון קרח עבור שובתי שביעית, בשביל זה
נפתו איזה אנשים מהם להיות משובתי שביעית. ועוד _______ הבטיח להם שיעמיד אותם
חלוקה לעולמים בכולל וראשא, המדינה שלהם כי עד עתה לא לקחו חלוקה כי קאלנסטין אינם
לוקחים חלוקה. בוודאי הועילו שניהם כי נפתח להם שערי פרנסה חדשה ויהיו מאוכלי המן
בלא עבודה ועטרותיהם בראשיהם ויהנו מזיו הרבנים והאדמורי"ם שליט"א. מי
יתן והיו כל עם ה' משובתי שביעית ומקיימי מצות התלויות בארץ בכל הפרטים, רק באמת,
לא בשקר כמו אלו האנשים אשר בשמיטה העברה היו מבקשים ממני שאקל להם, ולהתיר להם מה
שאסרנו, וגם בתחילת שנה זאת היו אצלי כמה אנשים מהם והורתי להם אופני ההיתר שלי
והתנצלו לפני שהשעה דחיקא להם ומוכרחים ונצרכים לעבוד בשמיטה הזאת, וכעת ש_____
הבטיח להם שצף כסף בלא עבודה נעשו משובתי שביעית ו_______ מרעיש עולמות ומדפיס בהחבצלת
הרשימה משובתי שביעית ומיסוד המעלה, יאמין לי כת"ר אני מכיר בטוב שיש בהרשימה
הנז' איזה אברכים הלוואי שיהיו משומרי שבת. וגם נרשם בהרשימה משומרי שביעית במשמר
הירדן, אני יודע שכל בני משמר הירדן עובדים עבודה, וכבר חרשו וזרעו, רק יש זקן אחד
וסנדלר אחד, ועוד אחד שמכר הבהמות שלו בלא ידיעת הפקידות ואין לו במה לעבוד אולי
נעשה משומרי שביעית. וגם לשחוק יחשב שנרשם בהרשימה הנ"ל אלו שני אנשים
הידועים לכת"ר ממושבה בעין זיתים אשר עמהם הי' המחלוקת בעין זיתים וכעת נגרשו
משם עפ"י דתה"ק בכח הממשלה, וכעת נעשו ג"כ ברשימת ______ משומרי
שביעית, לחוכא ואטלולא יחשב זאת, כי כמו אלו יש בארץ הקדושה הרבה אנשים שהולכים
בטלים ובוודאי הם שומרי שביעית יותר לא יש הן בגליל העליון והן בגליל התחתון שום
שומרי שביעית ואפשר בארץ יהודה יש הרבה שומרי שביעית, והרידב"ז והרבנים
החסידים מירושלים מרעישים העולם בגליונות ארוכות ורחבות, כמו הגליון שבת לה'
וכדומה. ושמעתי שגם הגאון הרידב"ז נוסע לחו"ל עבור זה, לקפץ על הערים
ולאסוף מעות על זה, להחזיק את שומרי שביעית. וכשאני לעצמי מה לי בזה יעשו מה
שיעשו, רק כבר כתבתי לכבודו שיש לי חרטה למה התערבתי בזה וליתן היתרות, שב ואל
תעשה עדיף. כי ידוע מאמר חז"ל שכינה מה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי, אף אני
אומר קלאני' מראשי קלאני' מזרועי. אלו רוצים באיסור גמור ואלו רוצים בהיתר גמור.
יסוד המעלה. רוצים באיסור גמור ואיזה מושבות רוצים בהיתר גמור, וזאת מביא לידי
בלילה ובילבול גדול, וח"ו נעשה תורה כשני תורות, כי כמה קולמסין נשברו וכמה
יגיעות יגעו הרבנים הגאונים הי"ו אשר הי' להם אהבת וחיבת ארצה"ק להעמיד
הדבר על תילה במתן ורסן שיהי' עפ"י דתה"ק ולטובת הארכים היגעים ועובדים
בזיעת כפם למשען לחם, ושלא תהי' ח"ו חריבה אצה"ק ח"ו, ואסרו במה
שעלה בידם לאסור והתירו מה שבידם להתיר, והכל עפ"י דתה"ק, וכלם שמעו
לדברי הרבנים המדריכים אותם והתנהגו כך זה שלשה שמיטות שעברו, וכעת במה ש___________
וכדומה מרעישין העולם לגזור גזירה שאין רוב הציבור של המושבות יכולים לעמוד בה
בעתים הללו, נעשה הכל ללעג ולקלס, זה שוחק מזה וזה שוחק מזה, והכל נעשה ליצנות
אצלם, ומי שהוא מעט מופקר עושה מה שלבו חפץ ואינו שואל ערוד לשום רב ומורה לו הדרך
התורה, כמו שכתב לי אהובי בן אחי הרב ר' גדלי' הכהן שו"ב מזכרון יעקב, ושואל
ממני שאשלח לו אופני ההיתר שלי על שנת השמיטה, וכותב לי שכת"ר שלח לו עוד מכבר
בתחילת השנה את ההיתר שלו הנדפס כמו שכבודו שלח לי וגם הרב ר' יוסף צבי חתן הרב
הגאון הרנ"ה הלוי זלל"ה מיפו שלח לי כמה חיבורים שלו הנקראים הוראות שעה
לחלק ולהפיצם בין האכרים, והתנצל לפני שיש לו יסורים הרבה שעדיין החיבורים הוראת
שעה הן אצלו ואינם רוצים האכרים (ליתן אפילו בשליק בעד חיבור אחד, אשר דמי הדפסה
עולה ביותר,) באמרם כי מה להם ולחיבורים, הם אינם יודעים הפילפולים של החיבור וגם
אינם צריכים לשום היתר מהרבנים, הם עושים ע"פ צוואת ופקודות של הגאון ה'
פראנק מנהל הראשי, אשר פקד עליהם שיעבדו בשמיטה, ועושים כל מיני עבודה, זורעים
וחורשים וכדומה בשדות ובכרמים. וכותב לי בן אחי הנז' שמוכרח לשלוח בחזרה כמה
חבורים להרב ר' יוסף צבי הנז' ואני ג"כ לא שלחתי לו ההיתר שלי כי כתבתי לו אם
האכרים הם גאונים בעצמם ועושים הכל מדעתם למה לי להכניס ראשי בין האכרים הגאונים
הללו? היאך שיהי' יראה כבודו הרמה הבושה והחרפה הזאת לכל הרבנים ובני תורה
ח"ו ח"ו עלובה תורה, אבל בשנים הקודמים לא הי' הפקרות כזה ח"ו. אני
זוכר בשנת תרנ"ו טרם שנת השמיטה הייתי בזכרון יעקב בעת הזאת, והי' שם רב נכבד
זקן הרב ר' שמחה בונם אוסוועצקין ולא [רצה] להתערב בזה ועשיתי ב"ה בשם השטרי
מכירות וכפי דתה"ק בכבוד גדול נתקבצו המנהלים דשם והי' להם לשמחה בחתמם על
שטרי מכירות בכח הרשאה שהי' להם מהשר הבארען הי"ו, והרב דשם ואני הורינו
להאכרים אופני ההיתר היאך שיתנהגו בשביעית וכן קבלו עליהם וקיימו הכל כאשר פקדנו
עליהם, ואחר באתי לפה ראש פנה ועשיתי כנז' והאכרים קיימו כאשר הורתי להם בכח בית
הפקידות, וכל העובר ענש יענש בכסף מבית הפקידות. וכן בשמיטה שעברה בא לפה ה' פארנאטא
מנהל הראשי של כל המושבות ובכבוד גדול בקש ממני בכח הרשאה של הבארען הנעה ע"פ
ד"ת בהממשלה, ועשיתי השטרי מכירות כדתה"ק, וכל האכרים קיימו עליהם לאסור
כל הארבעה עבודות רק ע"י עכו"ם, בכח פקידות בכבוד גדול. וכעת נתרשל הדבר
כפי שכתב לי בן אחי מזכרון יעקב ומסתמא יש עוד מושבות כאלו. בפה ראש פנה והסביבה
כבר הרגלתי אותם באופני ההיתר שלי, ועכ"ז יש לי הרבה טורח בזה, כי הדוחק שלהם
ופריצת הדור נשלבו ביחד, וצריכים הרבה טרחה שילכו בדרך הישר לקלוע אל השערה
עפ"י דרך התה"ק, עכ"ז ב"ה יותר בטוב מגליל התחתון, כי נתעכבתי
בטבריא כמה ימים ובשם באו אלי אכרים ממושבה יבנאל וממעלחימא ומעסחיא ובקשו ממני
שאתן להם ההיתר שלי ונתתי להן, אבל יש עוד מושבות קטנים ששם בעוה"ר,
השי"ת ירחם עליהם, פריצי הדור, ובפרט בענין שמיטה אין דורש ואין מבקש, הכל
כשחוק בעיניהם, ואם יזהירו אותם בכח בית הפקידות גם בעיניהם כשחוק, ויותר נעשה
הפקירות הזה בשנה הזאת יותר משנים הקודמים. ומי שיש לו בינת אדם יכול להבין בשם מי
הרעה הזאת, כי מיום שנתיסדו המושבות היו עיניהם של הבארען והמנהלים והאכרים תלויים
על הרבנים שהמושבות ככל אשר יורו להם בענין השטרי מכירות ובאופני ההיתר של השמיטה
איך יתנהלו האכרים בשנת השמיטה, והרבנים ה' להם כח מבית הפקידות על זה, ובשביל זה
היו האכרים מקיימים ככל אשר יורו להם הרבנים שלהם.
אבל
כעת שקמו הרבנים החדשים לעשות את האכרים משומרי שביעית ומבטלים את שטרי מכירות
וההיתרים שעשו הרבנים הגאונים לטובת ישוב ארצה"ק, מזה נפל כבוד הרבנים בעיני
המנהלים והאכרים, להיות שובתי שביעית בודאי אינם רוצים, וללכת בדרכי הרבנים
המתירים אשר התירו ואסרו ארבע עבודות, לעשות רק ע"י גוי, גם כן אנשים רוצים,
כי כל מעשי הרבנים אינם נראים בעיניהם, ועושים חוכא ואטלולא, באמרם כמו שזה בטל ג"ז
בטל כי כולם יודעים מהרעש והקולות של הרידב"ז, ע"כ עושים כל העבודות
בשמיטה באין דורש ואין מבקש משום רב או מורה כאשר כבר כתבתי לכת"ר אשר אמרתי
על מאמר ועשו סייג לתורה, כמו שכתב לי כבודו הרמה בשם אדר"נ כי אם מגביהין הדנין
יותר מן המדה נופל כל הבנין, ויש לי עוד להאריך בזה הרבה והרבה ורק כבר הרבה הארכתי
כי ליבי כואב מאוד ע"ז ויוסיף דעת יוסיף מכאוב ואמרתי אשיחה מעט לכבודו הרמה
וירווח לי כי דנתי לרעי מרחוק ובטחוני שיתן אומן לדברי, ____ ____ ____ ____ ____
וכבוד אלוקים הסתר דבר. ואנן בדידן, איני נופל ח"ו ח"ו מעשיתם והרעש והדברים
שלהם, אנחנו צריכים להתנהג כמו שהורנו הפוסקים הראשונים והרבנים הגאונים החובבים
ישוב ארצנו הק', וכמו שהתנהגנו בשמיטות הקודמות בכח התורה. ואנחנו צריכים לחפש דרך
ההיתר ע"פ. התה"ק שלא יהיה חורבן הישוב ח"ו. וכבודו בוודאי יש לו
שות' הרדב"ז יעיין שם וימצא מרגוע לנפשו בח"א שאלה תק"ף ששאל אותו
גדול אחד בדורו, אם ספק ערלה בא"י אסור וכו' וכו' והשיב לו הרדב"ז הגאון
האלוקי זי"ע תשובה בזה"ל כתיב כי רצו עבדיך את אבניה וכל שכן את
פירותיה: ויפה עושין חכמי א"י שלא נהגו חומרא כזו וכן נהגתי אני כשישבתי
בירושלים לא נמנעתי מלאכול פירותיה וכו' וכו' ואותם שנהגו פרישות זה קרוב אצלי
שחטאו בנפשותם ק"ו מנזיר שלא ציער עצמו אלא מן היין לבד ומה יעשו ביין של מצוה.
יראה כבודו הרמה דבריו הקדושים המלהיבים כלהבות אש בחיבת ארצנו הקדושה שאמר כי רצו
עבדיך את אבניה וכש"כ פירותיה וכו' וכו' ומתיר ספר ערלה בא"י אע"פ,
שהיא מן התורה בא"י אפילו בזמן הזה ואפילו ערלה של גוי בא"י יעיין שם.
ואיסרו איסור הנאה ואין היתר לאיסורו בשום פוסק ובודאי היותר נכון להחמיר
עכ"ז מחמת חיבת ואהבת פירות ארצה"ק ה' מחפש אחר ההיתר ומסיים שם ואל
תהרהר אחר מנהגן של ישראל כי תורה היא. וכש"כ אצל פירות שביעית שכמעט לכל
הדיעות היא בזמן הזה מדרבנן ויש דיעות שבזמן הזה רק מידת חסידות, ואפילו למחמירים
יש תיקון למכור לגוי, ואם הם בודאי של גוי הם מותרים בלא שום חשש, לא כמו ערלה
שאפילו של גוי ממש הוא אסור בא"י בודאי יכולים ומצוה לחפש אחר ההיתר בשביל
ישוב ארצה"ק וד"ל. גם ידוע לכת"ר אשר מביא כנה"ג והרשד"ם
מהחרם הגדול שעשו כמה מאות רבנים וגאונים שלא יעשרו הפירות הלקוחים מגוי כל ימי עולם
מחמת שה' נמשך מזה מחלוקת גדולה בין אדם לחבירו, אע"פ שהי' כמה גדולים שאסרו
לקוח מגוי עד שיעשרו. הרי ראינו שמחמת חיבת אה"ק ומחמת שלא תהי' מחלוקת
בישראל שלא תהי' התורה בשתי תורות תפסו דרך. ההיתר ולא האיסור, מכל שכן גבי שביעית
בזמן הזה, אשר כמעט כל הפוסקים ראשונים ואחרונים סברו שהיא מדרבנן וכמה גדולים עשו
זה ההיתר למכור לגוי או להשכיר לו בהבלעה כמו המבי"ט והכנה"ג
והרשד"ם והרלב"ח והר"מ גולנטי, מי יכול לבטל זאת. וכבר נהגו
באה"ק כך זה כל השמיטות שעברו. ובפרט שחייהם של כמה אלפים נפשות תלויים בזה,
אשר ממש גוועים ברעב הם ונשיהם וטפם ומחוייבים ליתן הפרס לממשלה אף אם לא יזרעו
ומביא בכנה"ג אם המלך יכריחו לתת לו החומש אף אם לא יזרע, מותר אפילו לחרוש
בעצמו בשביעית ובפרט אם יגוועו ברעב ג"כ. עכ"פ אם [כי] יש יהודים שיש
להם קרקעות שלהם ויש להם שאר מסחר וקנין כמו שיש בארץ יהודה כמה בעלי בתים עשירים
אבל אם האדמה והקרקעות אינם שלהם והם עובדים רק בשכירי יום כמו רוב המושבות שלנו
ואינו מספיק להם רק על לחם צר על הקרקעות שאינן שלהם רק של הבארון והיק"א,
היאך יכולים לגזור עליהם שיהיו משובתי שביעית שיגוועו ברעב ויהי' חורבן הישוב ח"ו.
ויש לי איזה דברים לדבר עוד בזה וקרובים לאמת, רק אני מפחד להוציאם לחוץ רק מליבא
לפומא, ודי בזה לחכם ונבון ושר התורה כמוהו.
בעזה"י
כבוד מרנא ורבנא הרב הגאון שיחי' הנה כתבתי אליכם מכתב ארוך בוגין ניר משני
עבריהם. וזה יותר משני שבועות אשר לא שלחתי המכתב לכבודו הרמה. כי כתבתי בתוך
מכתבי שאני שולח לו העתקה ממכתב של אנשי יסוד המעלה אשר כתבו לי בשמיטות עברו. ורק
המכתב לקח ממני המנהל דפה ה' קאלווריסקע לראותו והוא טרוד מאוד ונסע לקרית חוצות
ועדיין המכתב בידו. ע"כ נתעכב שליחות מכתבי אלי' ואני נאמן אלי' שהכל אמת מה
שכתבתי לא מאנשי יסוד המעלה וביני לביני התענגתי בביאת לי על הפאסט את חיבורו היקר
מפז, אשר שלח לי. והוא אצלי שי שעשועים כל יום. ודברי' הקדושים אשר כתב בהקדמתו
שלו החי' את נפשי, כי הם דברים העומדים ברומ של עולם, המרחיבים דעתו ולבו של אדם
המצפה לשאוב מבאר מים חיים להחיות נפשו ושאר חיבורו להלכה למעשה ופלפולו בזכות
שכלו החדה עיינתי בו לפום רהיטא, כי כך דרכי בתחילה ואח"כ אני חוזר פעם שנית
ושלישים. ובכל פעם אני מוצא דברים שכיון לאמיתה של תורה כמאמר חז"ל על פסוק "דדיך
ירווך" לית נגר ובר נגר דיפריקינא."וכן הראיתי חבורו היקר לאיזה אנשים בני
תורה. וכן היו אצלי איזה אנשים מיסוד המעלה והראתי להם חיבורו היקר ואמרתי להם דרך
הלצה קנאת סופרים תרבה חכמה הקנאה של _________ הרבה חכמה. שבא לעולם חיבור יקר
כזה על הלכות שביעית אשר לא הי' כמוהו בעולם איך שיהי' מסתמא שמע כבודו שהאדמה של
שובתי שביעית מיסוד המעלה השכירו לגוים שהם יזרעו בזה השנה בעד סכום רב. גם זו
לטובה שגם הבאראן יש לו רווח בשנת השמיטה הזאת ולע"ע אנשי יסוד המעלה לשונם
יבשו ומצפים ש_____ ישלח להם איזה תמיכה מלחם הקלוקל אשר יאסוף עבורם, מי יתן והי'
להם כהנה כו' וכהנה: אתו הסליחה אשר הארכתי במכתבי הרבה בחסירות ויתירות ומחיקות כי
כן דרכי ואמיתת חבי שמה שיש בלבי אני כותב. ובפרט לאיש אמיתי אשר הכרתיו לאיש נאמן
רוח איני חושש לדבר. אף שאפשר יש בו דברים מיותרים ידינני לכף זכות אשים קנצי למילין ואסיים ברוב שלום. ובקשתי מכבודו הרמה
לכבדני ולהחייני במכתב תשובה משלומו הטוב ומכל דו"ש את מכתבו אשר כתב להגאון
הרידב"ז בכ"ז מר חשוון לקחתי בידי והסימן שכתב בו דרך הלצה שכתבו לו
בסוף מכתבו מבתו הקטנה תחי', שאמרה לו דאס איז דער רבי וואס ער שרייט אוף דעם
אבא". לקחתי אותו מידי זרים, כי אפילו שיחות חולין של תלמודי אינם צריכים
להיות תחת יד המוני" וד"ל.
כנפש
ידידו הנאמן הדוש"ת באה"ר בלב ונפש חפצה כל הימים המחוי קידה. והמצפה
לישועה בקרוב הק' טודרוס הכהן הרב דפה ראש פינה תו"ב
(החותמת)
